המוקד העיקרי בעבודה הרגשית שלי עם ילדים בני 3-12 הוא באמצעות משחק וצעצועים.
במשך שנותיי הרבות בעבודה עם ילדים למדתי שילדים פשוט אוהבים לשחק!
כל ילד מביע באמצעות המשחק תכנים רגשיים. המשחק והצעצועים הם מקור בלתי נדלה עבור ילדים לביטוי מצבים, רגשות וחוויות שהם חווים. בעולם הדימיוני של המשחק הם לא צריכים לדאוג האם המצב אותו הם מציגים הוא לגיטימי בעיני הסביבה או לא - הם חופשיים להציג כל דבר שהם רוצים (הגבולות היחידים הם: לא לפגוע בעצמם, בי או בצעצועים).
משחק הוא כלי התפתחותי חשוב ביותר עבור הילד. באמצעות המשחק הילד יכול ללמוד כללים, חוקים ונורמות חברתיות. למשחק גם תפקיד חשוב בונטילציה (איוורור רגשי) ועיבוד רגשי עבוד הילד. דפוסי המשחק של ילד בגן או בבית ושינוי בדפוסים אלו יכולים לתת אינדיקציה טובה למצבו הרגשי של הילד ואם קיימת מצוקה כלשהי הדורשת התיחסות טיפולית מקצועית. המשחק מאפשר לנו לצפות בדפוסי ההתנהגות של הילד, לחוות את עולמו הרגשי ולהגיע עימו לתקשורת ישירה ועקיפה שבה הוא מרגיש מוגן ופחות חשוף.
אז למה לא פסיכולוג?
שאלה טובה. ילדים יכולים להרוויח מאוד מטיפול פסיכולוגי. טווח סוגי הטיפולים שקיימים הוא גדול וההיצע הוא רחב.
היתרון המרכזי של טיפול במשחק הוא היותו בלתי מילולי (אינו תלוי בכך שהילד ידבר על הרגשות שלו) והוא צורת תקשורת מאוד טבעית עבור הילד. מחקרים מראים שלילדים בגילאים אלו ישנו קושי רב להביע את עולמם הרגשי במילים - וזאת מכיוון שמבחינה התפתחותית הילדים עדיין אינם מסוגלים לתת שם לרגשות שלהם, אין להם עדיין טווח רחב מספיק של אוצר מילים, אם זה בגלל שהם קטנים מדי מבחינת גילם או בשל העובדה שאינם נחשפו לדיבור פנימי רגשי שלימד אותו להביע את הרגשות שלו באופן מספיק. סיבה אפשרית נוספת יכולה להיות העובדה שילד במצוקה רגשית יעדיף שלא לדבר ועשוי להיסתגר בתוך עצמו.
הטיפול מעניק לילד ערוץ לא מילולי באמצעותו הוא יכול להביע את רגשותיו- ומאפשר לי כמטפלת להבין מה עובר על הילד וכיצד נראה עולמו הרגשי. עולמו הרגשי של הילד יכול להיות מבוטא באופן ישיר (הבובה כועסת על בובת התינוק כי הרביץ לאחיו), והביטוי הרגשי יכול להיות עקיף יותר (ילד קטן מימדים יכול לדמיין שהוא זורו כל יכול שמנצח את כולם).
המשחק משמש מרחב מוגן עבור הילד שבו הוא יכול להביע את המשאלות שלו ואף להגשים אותם. המשחק משמש לילד כשפה שבה הוא יכול להביע כל משאלה, גם אם היא לא לגיטימית ואסורה בחייו "האמיתיים". הוא יכול להרגיש בטוח מספיק ולהביע את המשאלה ללא תחושת אשמה.